צרו קשר
ּ

על חשיבותו של נספח תנועה ותחבורה בתוכניות סטטוטוריות.

מבוא ורקע

תהליך תכנון סטטוטורי כולל בתחומו התייחסות למספר רב של מרכיבים וצרכים תכנוניים שונים בהיבט האורבני, בינוי, סביבה, חברה ועוד. התכנון מורכב מהליך איטרטיבי המביא בחשבון את כל המרכיבים הנדרשים במטרה לתת מענה מיטבי לכלל הנושאים הרלבנטיים בתכנית. מתוך אלה מרכיב התחבורה מאגד בתוכו את כל מרכיבי הנגישות והניידות במרחב, והוא בסיס המשפיע ומקש ר בין כלל היבטי התכנון.

הכלי המבטא את התכנון בהיבטי הניידות בשלב הסטטוטורי הוא נספח התחבורה.

מהיותו הכלי העיקרי לשקף ולשמר את התשתית הנדרשת לצרכי ניידות בכל פרוייקט, לנספח התחבורה חשיבות מהותית בשלב התכנון. עם זאת, במקרים רבים מאוד, נספחי התנועה הקיימים, אם קיימים, מהווים מסמך מאולץ וטכני ולרוב מתייחסים למרכיב הרכב הפרטי כמעט בלבד, וההתיחסות ליתר הרכיבים נעשית כסטנדרטי וכתוצר לוואי וללא השקעה מקבילה בניתוח צרכים ומשמעויות.

מטרתנו היא כי כלל הגורמים הנוגעים בדבר, מתכנני תנועה, אדריכלים, מנהלי פרוייקטים, יזמי תוכניות, רשויות מוניציפליות ומוסדות תכנון יראו בנספח התחבורה מרכיב כולל ובעל כובד משקל בהליך התכנון. כלי תכנוני חשוב הן בתוכניות גדולות והן בתוכניות קטנות. הנספח מהווה כלי עבור המתכננים אך לא פחות חשוב מכך כלי עבור מקבלי ההחלטות ברשויות השונות. כלי לשיתוף הציבור וכלי הפורט את החזון של המתכננים והרשויות לשנים הבאות.

המושג תחבורה מתייחס לכלל אמצעי הנגישות והניידות, ממונעים ושאינם ממונעים. כך למשל שהולך רגל הינו חלק בלתי נפרג מאמצעי הנגישות הנדרשים לפירוט בנספח התחבורה.

מטרת התכנון היא להגיע לתכנון תומך, מעודד ומאפשר שימוש באמצעי ההתניידות השונים המיטיב עם רמת השירות למשתמשים, ומטרת הנספח הינה לשקף מוצרים ומסקנות של תהליך העבודה התכנונית בכל היבטי התכנון הרלבנטיים כולל נגישות בתחבורה הציבורית. תכנון מערך דרכים ותשתיות המאפשר תכנון תחבורה ציבורית יעילה, נגישות להולכי רגל ורוכבי אופניים, נגישות לרכב פרטי, לפריקה וטעינה. מדיניות חניה וכמובן היבטי בטיחות, הנספח הוא הכלי באמצעותו מבוטא השימור ואוםי השטח המיועד לתשתיות תחבורה. מיקומו וצורתו, שיש להבטיח כדי לאפשר את מטרות התוכנית.

בכדי להביא את כלל המתכננים לתת תשומת לב מיטבית לתכנון הניידות בכלל על כל מרכיביה, והן לתכנון עצמו, ולעשות זאת משלבי התכנון הראשונים, שכן זו נקודת הזמן בה נמצאת עיקר יכולת ההשפעה, מצאנו כי יש למסד סטנדרטים לנושאים ולעקרונות הנדרשים להיכלל בנספח התחבורה. לצורך כך ערכנו מסמך עקרונות להכנת נספחי תחבורה אשר מטרתו לחייב לתת משקל לבחינת כלל הנושאים המטופלים בנושא התחבורתי ולהיות אחד הכלים המשלבים התייחסות לכל היבטי ההתניידות ולקשר ההדוק בין תחבורה ושימושי קרקע.

חשוב כי בכל תכנון, נזכיר ונגדיר לעצמנו כבר בתחילתו, מהי המדיניות אותה אנו רוצים לממש, מהי מטרת התכנון מרכיבי התחבורה בתוכנית ומה נדרש כדי לקדם ולממש אותה בתוכנית זו או על ידי מתן אפשרויות לניצול התכנון הזה לעתיד. תכנון על אוטומטי מפסיד את כל ההשפעה שיש לפרק הקטן הזה של חשיבה לפני על המשך התכנון ועל התנהלות היומיום לאחר מימוש התוכנית. התיחסות סדרתית לכל הנושאים המוזכרים בהוראות להכנת נספח התחבורה כבר מהסקיצות הראשונות, בהחלט תעזור לבחון האם כבר בשלב הזה התייחסנו לנושאים הרלבנטיים.

התכנון הרעיוני לא מתחיל ולא מסתיים בקו הכחול של התכנית, וכך נספח תחבורה לא יכול להסתיים בקו הכחול של נתוכנית. נספח תחבורה לא יכול לספר הליכה ברגל אם לא מוצגים הקשרים להליכה אל האזורים הסמוכים או אם לא ברור מה רוחב רצועת ההליכה ורוחב המדרכה שמאפשר את הצל ותשתיות העזר בנוסף לרצועת ההליכה. לא יכול לספר תח"צ אם לא הציג את החיבורים למערכת מסביב ולא הציג את המרחקים הנדרשים להנעה לתשתיות תח"צ. לא יכול להראות בערך את שבילי האופניים בלי לוודא שיש מספיק שטח בצומת לייצר המשכיות. לא יכול לספר בטיחות בלי להראות שזכות הדרך מאפשרת את אותו הפיתרון שהמתכנן מציין כבטיחות כולל את כל המרכיבים שלו וכך לדוגמא ציור מעגל שבגללו רוחב המדרכות הצטמצם למינימום לא מהווה תכנון לפיתרון, לא יכול לספר שיסעו לאט ולתכנן דרך, להבדיל מרחוב, עם צמתים מאוד מרוחקים וכיו"ב. הגדרנו מטרה צריך לוודא שהתשתית שתכננו מאפשרת ומביאה את זה.

אז מהם עיקרי הדברים שנצטרך להביע באמצעות הנספח?

  • תיאור מילולי קצר המתאר אתעקרונות התוכנית, החיבור לסביבה, מטרות התכנון, אזור ההתיחסות, מענה לנושאים שעלו בבדיקות תחבורתיות וסוג הבדיקות בהתאם למיקום ולסוג התוכנית ועוד
  • את מערך הדרכים וצירי תח"צ, מערך תומך קישוריות תח"צ, משולב עם בינוי באינטנסיביות מתאימה, חיבור למערכת קיימת ומוקדי פעילות ועוד.
  • את מערך הדרכים וצירי תח"צ, מערך תומך קישוריות תח"צ משולב עם בינוי באינטנסיביות מתאימה, חיבור למערכת קיימת ומוקדי פעילות ועוד.
  • את מערך ותשתית הולכי רגל ורוכבי האופניים, כולל הצגה ברורה של קשרים בתחום התוכנית וסביבתה, רצועות הליכה, סוג תשתית, חציות וכיו"ב.
  • את תשתית שירות התח"צ, העדפה, כיסוי רדיוסי שירות, תשתית לתחנות אוטובוס וכיו"ב.
  • את תשתית העורף של התח"צ, מסופים, תחנות קצה וכיו"ב.
  • חניה וחניית אופניים, אופנועים, רכב, תפעולי, נישות לחניות, בדגש על צמצום ואיחוד כניסות וכיו"ב.

הנספח צריך להיות ברור גם לגורמים שלא מעורבים בתכנון. אם צריך לשאול יותר מדי שאלות בנוגע למה התכוונו בתכנון, כנראה שההבנה בתוכנית חסרה, לכן יש חשיבות לא פחותה גם לפרטים הטכניים.

במסמך כללנו מספר דוגמאות קצרות המנסות להמחיש את החשיבות של הנושאים השונים ואת המשמעות של העדר התיחסות אליהם. בסוף המסמך נכלל טופס בדיקת נספח התחבורה המתמצת את הנושאים השונים להתיחסות, במטרה לעקוב, לעזור ולוודא שכל הנושאים קיבלו התיחסות. מסמך העקרונות להבנת נספח התחבורה לא כולל הנחיות תכנון, אלא מטרתו להבטיח התיחסות לכלל מרכיבי התכנון ומשתמשי הדרך בתהליך התכנון כבר מתחילתו. המסמך מתבסס על כל ההנחיות הקיימות, וכאמור אינו מתיחס לאיך לתכנן, לשם כך יש את הנחיות התכנון. אלא למה לתכנן, ככל שעקרונות התכנון ייכללו בשלבים הראשונים, ההתיחסות לכלל המרכיבים של התחבורה והבינוי יהיו משולבים. ולא יהיה תוצר לוואי של תכנון גמור אחד של השני, כך התכנון הכולל יהיה שלם יותר. מובן כי המסמך מתיחס למגוון הרחב של התוכניות ובתחום העירוני. ומובן כי כל אזור גיאוגרפי וסוג תוכנית כוללים התיחסויות, צרכים והסתכלות שונה במאפיינים ובחיבור התוכנית למרחב המשותף לכולם. הוא הצורך להתייחס לנושא הניידות והנגישות, לבחון את המטרות שהוגדרו לתכנית, ולחיבור עם סביבתה, ואת אופן השגתן בתכנית הרלבנטית.

להלן עיקרי הפירוט מתוך מסמך העקרונות. המסמך המקורי נמצא באתר משרד התחבורה בקישור

שינויים ועדכונים מעת לעת בהתבסס על לקחים והתיחסויות אשר מועברים אלינו לנספחים המוזכרים במסמך ראו באתר האינטרנט.

  1. עקרונות והנחיות תכנון

נספח התחבורה, עפ"י העקרנות וההנחיות שלהלן, יכיל את כל המרכיבים הנחוצים לצורך עידוד תכנון המשלב בין שימושי קרקע ומגוון אמצעי התחבורה. תחבורה ציבורית, הליכה, אופניים ורכב פרטי.

עקרונות אלה מנסים לענות על המכנה המשותף הרחב ביותר הניתן לכלל התכניות. עם זאת, מובן ששונות התוכניות מביאה לכך שעל המתכנן והרשויות השונות להיות עירניים למקרים השונים, כגון טופוגרפיות שונות, אילוצי מצב קיים, פרוייקטים נקודתיים אך בעלי משמעות רחבה כגון מבנה ציבור נקודתי וכיו"ב.

התכנון צריך להיות מבוסס על
ניתוח מצב קיים
סקירה של תכניות סטטוטוריות   באזור ההתיחסות.
תכניות בהכנה ורעיוניות ותוכניות צל או שלד, תכניות אב, תוכניות תחבורתיות.
הערכה של תנועות חזויות וחלוקה בין אמצעים.
הנחיות התכנון העדכניות כגון סדרת הנחיות תכנון רחובות בערים על כל כרכיה, הנחיות לתכנון ותפעול שרות תחבורה ציבורית באוטובוסים, הנחיות לתכן גיאומטרי של סוגי התח"צ השונים, הנחיות לתכנון היסעים לבתי הספר וכיו"ב.

עקרונות התכנון שמפורטים להלן:
כפי שצויין לעיל, מטרת נספח התחבורה הינה לשקף תוצרים ומסקנות של תהליך עבודה תכנונית בכל היבטי התכנון הרלבנטיים. תכנון תשתיות התחבורה, לרבות תכנון תחבורה ציבורית, ותחבורה שאינה מנועית, צריכים להתבצע ע"י הגדרות התכנון המתאימות ולתת דגש בין היתר לנושאים המפורטים במסמך זה.

נספח התחבורה הינו חלק מתוצרי תוכנית המשקף את המרחב הציבורי. מרחב זה, כשמו, מהווה את המרחב המוקצה לציבור להיום ולעתיד הפחות ידוע, ועל כן, הן בתחומי התחבורה והן בתחומים אחרים נכון להתיחס במקצועיות וביסודיות אך בענווה לידע קיים. וככל הניתן, לראות בשלב הסטטוטורי כשומר וגם מאפשר גמישויות לתכנון המרחב הציבורי לעתיד רחוק יותר.

2.1 מערך התחבורה

2.1.1 עקרונות התווית מערך הדרכים, עיקר הנחיות רלבנטיות, הנחיות לתכנון מרחב הרחוב והנחיות למיתון תנועה, הנחיות לתכנון דרכים בינעירוניות.

תכנון מערך הדרכים במקביל לתכנון שימושי הקרקע על רקע הסביבה הרחבה יותר, תוך התאמת התוצר התכנוני בכל שלב של העבודה כמטרות שהוגדרו, כגון הסדרת צירים המתאימים לתח"צ, תוך דגש על ציבור שימושי קרקע בסמיכות לצירי תח"צ מרכזיים, התיחסות למידרג דרכים במידת הצורך, רחובות וכיו"ב. חיבור דרכים לרשת הדרכים הקיימת, בפרט למוקדי פעילות עירוניים ולאזורים סמוכים לרבות תחנות רכבת. נגישות בין המיתחם לסביבתו, לדוגמא תכנון שכונה הכוללת חיבור יחיד למערכת הדרכים החיצונית לרוב מהווה חסם לשירות יעיל בתחבורה הציבורית.

2.1.2  צירי תח"צ
בחירת צירי מעבר תחבורה ציבורית מתבסס בין היתר על פריסת שימושי קרקע, מוקדי משיכה, חיבוריות לצירים ממשיכים, צפיפות שימושי קרקע ומדדי כיסוי. בהיות סוגי העדפה לתח"צ בהתאם להיקף המשתמשים המתוכנן, לדוגמא הצעה לקו מתע"ן התבסס על ניתוח נפחי משתמשים, עולים ויורדים והצדקה לקו מתע"ן.

2.1.3  משתמשים לא ממונעים
ראו סעיף 2.1.4 בהמשך.

2.2  רמת שרות למשתמשי תחבורה ציבורית.
2.2.1  תחנות ומימשקים

תחנות

הבטחת מרחב מתאים בזכות הדרך ברחובות או באזורים פוטנציאליים למיקום תחנות, מרחב כולל לסככות המתנה בהתאם להיקפי פעילות, חניית אופניים במידת הצורך. אלמנטי שילוט וכיו"ב. כל זאת בליווי רצועות ההליכה הנדרשות במקום. הנחיות עיקריות רלבנטיות – תכנון הולכי הרגל, הנחיות לתכנון תחנות אוטובוס, הנחיות לתכנון נת"צ. התיחסות למרחקי הליכה ממוקדי פעילות, כולל התיחסות לטופוגרפיה במקרה הצורך.

מימשקים

מעבר בין האמצעים או נקודות החלפה – בתכנית שבתחומה מספר אמצעי תחבורה ציבורית. יש לראות שהמימשק בין אמצעי התחבורה הציבורית יהיה נוח למשתמשים. מרחקי הליכה קצרים. בין האמצעים מעברים נוחים. מעברי חציה מותאמים להיקפי התנועות הצפויות וכו. עיקר הנחיות – הנחיות למעברים רבי קיבולת, הנחיות לתכנון.

2.2.2  כיסוי שרות

הבטחת איזור כיסוי, על פי ההנחיות לתכנון תח"צ, במטרה לוודא כי המרחק בין השימושים השונים לבין תשתית התח"צ מאפשרים קשר ושרות יעיל בתח"צ כדי שזו תהווה תחליף לרכב הפרטי עבור המשתמשים הפוטנציאליים.

2.3  תשתיות לתחבורה ציבורית

2.3.1  מיתקנים תפעוליים
על מנת לאפשר רמת שירות בתח"צ, אליה שואפים המתכננים, נדרשות תשתיות, עודף של מסופים, מגרשי חניה תפעולית ומגרשים לחניית לילה. ללא תשתיות אלה, עם התוכניות המוצלחות ביותר, לא תוכלנה להיות מיושמות בפועל. מיתקנים אלה יש לתכנן בהתאם להנחיות לתכנון ותפעול שירות התחבורה הציבורית באוטובוסים, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה.

בנוסף, יש להתייחס לתוכניות אב לתשתיות תח"צ, תכנית מיתאר כוללנית או לצרכים עירונים ממקורות אחרים בנושא, ע"פ דרישת הרשות המקומית או המחוזית במשרד התחבורה לגבי הצורך בהתייחסות וו, או תכנון מיתקנים תפעוליים לתחבורה הציבורית בתכנית הנידונה.

2.3.2  הסדרי הערכה
בדיקת הצורך בהסדרי העדפה בתחבורה הציבורית, תכנונם והכללתם כבר בשלב המוקדם של התכנון, שבו הללו משפיעים על זכויות הדרך, תכנון מימשקים, משת הולכי הרגל וכיו"ב. על מנת לבחון את הצורך במתן העדפה לתחבורה ציבורית, בין היתר על בסיס ההנחיות לתכנון תח"צ. יש לבחון את היקפי הביקושים לתח"צ, כגון עי:
נתוני תחזיות ביקושים לנסיעות בתח"צ, נפחי נוסעים באוטובוסים ובמתע"ן על בסיס מודל תחבורתי קיים.
חישוב מספר האוטובוסים הנדרשים לשירות הפרוייקט, הנחיות לחישוב ביקוש לתח"צ לפי סוג שימוש – על בסיס נתוני משיכות ויצירות ונתוני פיצול מתוכנן, הגבוה מביניהם.

בסעיף זה מובן כי הכוונה היא לתכנן הסדרים התומכים בפיצול הנסיעות הנשאר, ע"פ תוכניות איסטרטגיות ולכלל אמצעי ההתנידות, בכל תכנית, בהתאם לסוג התכנית, היקפה ומיקומה הגיאוגרפי,

2.4  תשתית לתחבורה לא ממונעת

2.4.1  שבילי הליכה
הסדרת תשתית הולכי רגל המחברת בין כל שימושי הקרקע יביניהן לתחנות תח"צ, באופן יעיל, הלילה מוצלת ונקיה ממכשולים כמדרכות, שבילים ואזורי חציה, במימדים התואמים את היקף תנועת הולכי הרגל הצפוי, עיקר הנחיות רלבנטיות, הנחיות לתכנון הולכי רגל.

2.4.2  שבילי אופניים
הסדרת תשתית לאופניים, המחברת בין שימושי קרקע לתחנות תח"צ, באופן יעיל, קצר, בטיחותי ומזמין, כולל קישוריות למערכת שבילי אופניים, בסביבת הפרויקט, קיימת או מתוכננת, עיקר הנחיות רלבנטיות – הנחיות לתכנון תנועת אופניים.

2.5  תכנון תנועתי

2.5.1  הולכי רחוב – רוחב דרך והצמתים
תכנון חתך ושמירת רוחב נדרש בזכויות דרך המאםשרים בפועל את השונות כגון הפרדה פיזית בין רכב לרוכבי אופניים, רצועות לצל, הסדרת איי תנועה, תנועה ותשתיות במדרכה, ועוד. עיקר הנחיות רלבנטיות – הולכי רגל, רכב מנועי, אלמנטים קשיחים, אופניים, מיתון תנועה.

התייחסות לעבירות כלי הרכב ככלל, ובפרט ברחובות המיועדים לתח"צ, רדיוסים בצמתים ובתוכניות מפורטות. זכות דרך ורוחב נתיב, תכנון מפגשי דרכים בצורה בטיחותית, התייחסות לכיווני נסיעה אפשריים, שיפועים וכיו"ב. עיקר הנחיות רלבנטיות – הנחיות לתכנון תנועת הרכב.

החתכים יוצגו ע"פ העקרונות בהנחייח התכנון, כולל חלוקה לרצועות במדרכה, על פי הנחיות הולכי הרגל, ויתבססו על ניתוח הצרכים לכל רצועה. חלוקה זו בהתאם להנחיות הבטיחות התייחסות לכל המרכיבים כך שיתאפשר הרוחב הסטטוטורי המספק הן להולכי הרגל, הן להצללה, הן להשפעות נגזרות עם מגרש פרטי ועוד.

תכנון כלל המרכיבים בדגש על היבטי בטיחות, כגון שילוב מסלולי הולכי רגל עם אזורי חניה מתאימים. תכנון תשתית נסיעה המתאימה למהירות הנסיעה המבוקשת, שימת דגש על תכנון המאפשר בפועל ריסון מהירויות הנסיעה במקומות הנדרשים. שדה ראיה, תכנון זכות הדרך בצמתים באופן הנותן מענה לבטיחות, מעגלי תנועה, איי תנועה, שדה ראיה ועוד.

2.5.2  חניה

תכנון פתרונות חניה במגרש או ברחוב בהתאם למדיניות החניה הארצית והעירונית, תוך בחינת משמעות היישום בהתייחס לכניסות למגרשים, בטיחות ה"ר, מערכי מניה וכו. תוך שאיפה למינימום הפרטה להולכי הרגל ולהשתלבות מיטבית עם תנועת הרכב. עיקר הנחיות רלבנטיות – הולכי רגל, חניונים, מרחב רחוב ותקן החניה הארצית.

2.6  תכנון הנדסי

בדיקת הצורך בהרחבת הדרך לצורך מתן פתרונות פיסיים שידרשו לצורך ביצוע, כגון רצועות הנדסיות וכיו"ב. בדיקת התאמת התכנון לטופוגרפיה ומיקום צמתים ביחס לשיפועים אורכיים, הרחבת שבילי אופניים בהתאם לשיפועים, השפעה על הולכי הרגל, שדה ראיה וכיו"ב.

3  מבנה נספח התחבורה והנחיות לתכנון

פרק זה כולל הנחיות לעריכת נספח התחבורה ונספחים בנושא חישוב פרוגרמות למסופים, צורך בנת"צ, רשימת הנחיות רלבנטיות וכדומה. בכל סעיף יש לאחד את הבעיות התחבורתיות במצב הקיים. ההזדמנויות לשיפור בתכנון החדש, זיהוי הבעיות במצב הקיים. הנושאים להתייחסות הינם:

  1. תאור הפרוייקט והאפיונים. תאור כללי, סביבת הפרויקט ואזור ההתייחסות, שנות התייחסות.
  2. היצע תחבורתי באזור ההתייחסות – דרכים חיבוריות ותחבורה צבורית
  3. תשתיות לתחבורה ציבורית – תשתיות דרך לתח"צ.
  4. תשתיות לתחבורה לא ממונעת – שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
  5. ניתוח תנועתי – חתכי רחוב, רוחב דרך, נתיבי דרך, צמתים, חניה, פריקה וטעינה והתאמתה למסקנות בדיקה כמותית במידה ודרוש.
  6. דגשים בתקנון להבטחת מימוש כוונות התכנית ולהבטחת קידום פתרונות בנקודת הזמן המתאימה, כמו תכנון שירות מפורט לתח"צ  לפני מתן היתרי בניה וכו.

כמו כן כל תוכנית צריכה לכלול בין היתר:

  • סימון מרכיבים תחבורתיים הנמצאים בתכנית בהיררכיה גבוהה יותר, לרבות תכנון ברמה ארצית ושטח השמור לתשתיות תחבורה.
  • מרכיבים פיסיים הקשורים לתנועה על רקע של שימושי קרקע כגון: אזורי מיתון תנועה, חניונים מרכזיים, מסופי תח"צ, הסדרי תנועה ייחודיים כגון סגירת אזור לרכב כבד וכו.

כל האמור לעיל יוצג ע"י התייחסות וסימון המרכיבים התחבורתיים המרכזיים בנספח התחבורה בהמשך המסמך מצורפת טבלת מרכיבי נספח התחבורה, במסמך ובתשריט, הסעיפים בטבלה ממוספרים ע"פ מיספור הסעיפים בסעיף 3.1 להלן, לנוחות המתכנן והבודק.

דגשים נוספים

על מגיש התוכנית לבחון הצורך לכלול ברשימה מרכיבים שלא צוינו לסימון ע"פ ההנחיות בהתאם לתוכנית ולסביבתה.

  • ייתכן ויידרשו דרישות נוספות ע"י מוסדות התכנון ו או משרד התחבורה.
  • ככלל, רשימת מרכיבי נספח התחבורה אינה מכילה התייחסות להיבטים תכנוניים של רשת תח"צ, הכוונה שאין צורך לתכנן באופן מפורט מסלולים ותדירויות של קוי תחבורה ציבורית. חובה להתייחס לשטחי תפעול ולמבנה רחובות.

כפי שצויין לעיל, הנספח הינו תוצר של תהליך תכנוני הכולל ומאגד בתשריט אחד ככל הניתן, את כל היבטי התכנון הרלבנטיים כולל נגישות בתחבורה הציבורית, תכנון מערך דרכים ותשתיות המאפשר תפעול תחבורה ציבורית יעילה, נגישות להולכי רגל ולרוכבי אופניים, נגישות לרכב פרטי, פריקה וטעינה, מדיניות חניה וכמובן היבטי בטיחות. מרכיבים אשר אינם באים לידי ביטוי גרפי, ייכללו במסמך מילולי נלווה. המסמך המילולי יכול להוות חלק ממסמך בדיקת ההשלכות התחבורתיות בתכוכנית להן נדרשת בדיקה זו, אשר יכול להכיל את מלוא המידע המפורט הנדרש לנספח התחבורה, למעשה הדוח של בדיקת השלכות תחבורתיות צריך לכלול בין השאר פירוט בנושא תחבורה ציבורית, תשתיות לאופניים ותשתיות להולכי רגל, ולהוות מסמך כולל לנושא התחבורה. בסיום עריכת נספח התחבורה, על עורך הנספח לוודא כי המידע שהוצג מלא ושלם על פי ההנחיות לעיל, ולוודא כי הנספח קריא ומובן.

3.1  תיאור הפרויקט ומאפייניו

3.1.1  פרטים טכניים בתשריט התחבורה
התשריט יכלול:
* תרשים סביבה במפה גיאוגרפית הכולל את אזור ההתייחסות – חשיבותו רבה להבנת סביבת התוכנית, הקשר שלה עם המרחב, התכנון בסביבתה, מבנה התרשים משתנה בהתאם להיקף, סוג ומיקומה הגיאוגרפי של התוכנית וצריך לשקף את התוכנית ואת קשריה במרחב.

* חץ הצפון,
* קורדינטות,
* רקע מדידה עדכנית, גוש חלקה,
*קו כחול של התוכנית,
* מקרא מפורט,
* קוי זכות דרך,
* כיתוב וסימון ברור וקריא,
* שמות רחובות,
* תאי שטח, כולל סימון או כתיבת ייעוד השטח כגון מגורים, שצ"פ וכו,
* תרשים גליונות

3.1.2  תקציר מילולי של תיאור הפרוייקט וסביבתו:

א. תיאור כללי של הפרוייקט – ייעודי הקרקע, מיקום, נתונים כמותיים של שימושי הקרקע.
ב. הצגת מדיניות תחבורתית מוצעת:

* עקרונות התכנון התחבורתי של התוכנית, יעדים תחבורתיים, מוטה תח"צ, פיתוח בר קימא וכו.
* השתלבות הפרויקט במרחב.

ג. סימון אזור ההתייחסות – אזור ההתייחסות הינו מעבר לקו הכחול של התוכנית, שכן התחבורה אינה נמצאת בחלל ריק אלא משפיעה ומושפעת ממצאי התחבורה הקיים והמתוכנן בסביבת הפרויקט.

נדרשת קביעת אזור ההתייחסות בכדי שניתן יהיה להבין כיצד תשפיע ותושפע התוכנית המוצעת ממצאי שירותי התחבורה בסביבת הפרוייקט. הקישוריות עם המתחמים הקיימים והמתוכננים ושימושי הקרקע.

אזור ההתייחסות ייקבע לפי מערכת התחבורה העוטפת את התוכנית או בסביבתה, הכוונה היא להגדיר את אזור ההתייחסות על פי דרכים, קשרי נגישות ורשת תחבורה ציבורית העוטפים את אזור התכנון ומחברים בינו לבין אזורים סמוכים. יודגש כי תשריט התחבורה חייב לכלול התייחסות ברמה מפורטת מחוץ לקו הכחול במינימום של לפחות 50 מטר מקצה הפרוייקט. מידע תחבורתי אחר ייקבע לפי ההנחיות לעיל.

ד. תיאור התאמת התכנון לנדרש על פי בדיקות אחרות.

ה. שנות ההתייחסות – סעיף זה רלבנטי בעיקרו לתוכניות כלל עירוניות או לתוכניות בהיקף גדול במיוחד, הנשענות או אשר יושפעו ממרכיבים ארוכי טווח. יש להגדיר את שנת ההתייחסות כדי להבין אילו פרויקטים עתידיים ייכללו באזור ההתייחסות.

* יש להגדיר את שנת הבסיס לבחינה – השנה שלגביה נאספו נתוני מצב קיים.
* יש לקבוע שנת יעד למימוש התכנית, יש לציין שלביות במידה וקיימת הגדרה.

3.2  היצע תחבורתי

3.2.1  תחבורה ציבורית
א. רכבת ישראל ומתע"נ, מערכת תחבורה עתירת נוסעים.

* סימון ותיאור מסילות ברזל, תחנות רכבת ישראל, במצב הקיים והמתוכנן, כולל תדירות שירות ממוצעת בשעה בכל תחנה במידה והמידע קיים.
* סימון צירי מתע"נ במצב הקיים והמתוכנן, כולל תדירות שירות ממוצעת בשעה בכל תחנה במידה והמידע קיים. נתוני תחנות מתע"נ יתוארו במידה והתחנה נמצאת בשטח התוכנית או באזור ההתייחסות. נתונים לגבי תחנות מתע"נ ניתן לקבל מחברות התכנון המטרופוליניות , ראו נספח ב.

ב. אוטובוסים

* מצב קיים, סימון צירים בהם עוברת תחבורה ציבורית וסימון צירי העדפה לתחבורה ציבורית.
* מצב מתוכנן: סימון צירים שמיועדים למעבר תחבורה ציבורית וצירי העדפה מתוכננים, אין הכוונה שהמתכנן יציג בהכרח תכנון של קוי אוטובוס, הכל בהתאם לתוכנית. לנושא התחנות ראו סעיף 2.2.1.

3.2.2  מערכת הדרכים

א. סימון דרכים קיימות בפועל – כולל סימון זכות דרך, ציון רוחב דרך וקווי בנין.
ב. מיפוי ותיאור דרכים מאושרות ומתוכננות.
ג.חיבוריות לתשתית קיימת ומתוכננת:

* תיאור צירי הגישה ונקודות הכניסה במצב קיים.
* הצגת כניסות וצירי גישה מתוכננים.
* יש לשים לב כי נספח התחבורה נותן מענה למימצאים שנקבעו בבדיקות מקבילות, כגון נת"צ, אם נמצא כנדרש, מספר נתיבים ע"י בדיקה תחבורתית בדרך ובצמתים, תשתיות למתקני תח"צ וכו.

תרשים מס 1 – דוגמא לניתוח מרחקי הליכה של בסיס ניתוח מרחקים ניתן לבחון האם נדרשים שינויים בתכנית למרחקי הליכה רצויים, או שיפורים מחוץ לגבולות התוכנית, שיש לבצע לקראת שימושה.

תרשים מס 2 – סימון רדיוס שירות של קו מתע"נ או רכבת, להבנת שירות מתע"נ, הניתן באזורי הבינוי השונים.

תרשים מס 3 – שיטת רדיוסי שירות של אוטובוסים, דוגמאות מתוך תוכניות כוללניות אך נדרש גם  ובמיוחד בתוכניות שכונתיות.

3.3  רמת השירות למשתמשי תחבורה ציבורית

3.3.1  נגישות למשתמשי תחבורה ציבורית
א. סימון רוחב מדרכה באזור תחנות או ברחוב בו צפויות תחנות, יכלול את השטח הנדרש לסככה. הצללה נוספת נדרשת, ולהתקבצות משתמשים באזור התחנה, בנוסף לרצועת ההליכה. במקרים שהאינטנסיביות אינה גדולה, ניתן להרחיב את זכות הדרך בהתאם במקומות הצפויים לתחנות אוטובוס ללא הרחבה לכל אורך הדרך, יש לשים לב כי נדרשת גמישות למיקום תחנות בשלב הביצוע או שינויים לאורך השנים בפועל.

ב. סימון צירי הליכה וביתר דגש בתכניות הכוללות מוקדי פעילות אינטנסיביים כגון אזורי תעסוקה אינטנסיביים, אזורי תחנות רכבת, מבני ציבור גדולים, כולל ניתוח חציית דרכים, שיפועים והפרדות מפלסיות, ברוחב התואם לנפח תנועת הולכי הרגל הצפוי, ואת הטופוגרפיה.

3.3.2  כיסוי שירות בתחבורה הציבורית
סימון הרדיוסים הבאים סביב התחנות.
רכבת ישראל – סימון רדיוס של 1 ק"מ מתחנה, כלומר מעגל סביב התחנה.
מתע"נ – סימון רדיוס של 300 מ מתחנות במידה וידוע מיקומן, או מרחק מציר מתע"נ.
אוטובוסים – סימון מרחק של 200 מ מציר אוטובוסים עירוני, הכוונה לציר הכולל תחנות בתדירות עירונית, בטופוגרפיה הררית מוצע רדיוס מצומצם יותר.

מטרת סימון רדיוסי השירות היא לבחון האם יש צורך בתוספת צירים למעבר תחבורה ציבורית, במידה והפרויקט או חלקים ממנו לא מסומנים, לחילופין, שינוי הבינוי המוצע באופן שיהיה קרוב ונגיש ביעילות לתח"צ. יש לבחון האם קיימים פערים משמעותיים בין רדיוס קו אווירי לבין מרחקי ההליכה בפועל, והתאמת התכנון לקיצור מרחקי ההליכה.

3.4  תשתיות לתחבורה ציבורית

3.4.1  מתקנים תפעוליים
א. הצגת מיקום מתקנים תפעוליים קיימים ומתוכננים לרכבת ישראל ולמתע"נ והיקפם, ראו הגדרות בתחילת המסמך לעיל, על פי תוכנית בהיררכיה גבוהה יותר.

תרשים מס 4 – סימון והצגת תשתית למתקני תפעול לתח"צ גם מחוץ לקו הכחול של התוכנית, גם כתוכנית נקודתית או מקומית, משפיע על תכנון הדרכים והקישוריות, מציג את הצורך לבחון את הדרכים לגישה יעילה לתחבורה הציבורית בתחום התוכנית או שיפורים אפשריים בעזרת התוכנית ואת קישוריות הולכי הרגל והאופניים בתחום התוכנית למסוף.

תרשים מס 5 – תכנון עקרוני של מסוף, כניסה ויציאה, עמדות העלאה והורדה, חניות תפעוליות, גישות הולכי רגל וכו. בשלב הסטטוטורי מאפשרים בחינת התאמת השטח המתוכנן לפרוגרמה, והבנת צרכים נדרשים בהיקף המתחם ובנגישות תח"צ והמשתמשים.

ב. הצגת מיקום מתקנים תפעוליים קיימים ומתוכננים לתח"צ והיקפם. מיתקנים מתוכננים בתוכנית הנדונה יכללו זכויות בניה על בסיס הנחיות לתכנון מסופים והנחיות לתכנון ותפעול שירות תחבורה ציבורית באוטובוסים, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה.

3.4.2  תשתיות דרך עם העדפה לתחבורה ציבורית

א. יש להציג את עקרונות התכנון לבחירת הצירים להעדפה לתח"צ בתוכנית הנדונה.
ב. יש לציין נת"צ או מת"צ אם קיים או מתוכנן.
ג. בתוכנית דרך ובתוכנית מפורטת יש להציג את תכנון ההעדפה.
ד. נתיב מבוקר – ציון ע"ג של מפת נתיב מהיר HOV  אם קיים או מתוכנן.

תרשים מס 6 – דוגמא לסימון צירי תח"צ עיקריים בתוכניות במסגרת תכנון מתחם בהיקף פיתוח משמעותי סימון הצירים כולל התייחסות מעבר לתחום התוכנית, תוספת של רדיוסי שירות בנספח זה על רקע שימושי קרקע, תציג את תמונת השירות העיקרית הכוללת למשתמשים.

תרשים מס 7 – תכנון העדפה במסגרת תוכנית סטטוטורית לשכונה, הצגת התכנון מתאפשרת זיהוי במקרה זה כי זכות הדרך בצמתים אינה מאפשרת שילוב הסדר ההעדפה המוצג עם רצועות הליכה מלאות. לא ברור אם קיימות רצועות הליכה נוספות ציבוריות אך בכל מקרה זכות הדרך צריכה לאפשר את רצועת ההליכה וכל הנדרש במדרכה בתחומה של הנספח להציג את ההתייחסות המלאה לכל המשתמשים.

3.5  תשתית לתחבורה לא ממונעת

3.5.1  שבילי הליכה, עיקר הנחיות רלבנטיות לתכנון במרחב הרחוב. הנחיות לתכנון הולכי רגל.
א. סימון ותיאור רשת שבילי ההליכה הקיימים והמתוכננים באזור ההתייחסות.
ב. יש להתייחס בתכנון הכולל לרוחב המדרכות תוך פירוט רצועות התכנון על פי ההנחיות בכלל ובדגש על רצועות לצל בפרט, גשרים להולכי רגל, מעברי חציה, זיקת מעבר, מעברים תת קרקעיים, על מנת לספק רמת שירות נאותה להולכי הרגל. ראו "תכנון רחובות בערים" תנועת הולכי רגל, משרד התחבורה.

תרשים מס 8 –

3.5.2  שבילי אופניים עיקר הנחיות רלבנטיות הנחיות לתכנון מרחב הרחוב, הנמיות לתכנון שבילי אופניים.
א. סימון רשת שבילי אופניים קיימת ומתוכננת.
ב. יש להתייחס בתכנון הכולל לסוג השביל והחתך המוצע והתאמתו לצפי הפעילות, מעברי חציה, זיקת מעבר, מעברים תת קרקעיים על מנת לספק רמת שירות נאותה לרוכבי האופניים, להולכי הרגל הנמצאים בקונפליקט עם הרוכבים. ראו "הנחיות לתכנון רחובות בערים" תנועת אופניים, משרד התחבורה.

3.6  ניתוח תנועתי

3.6.1  הולכי רחוב, רוחב הדרך
עיקר החניות עיקריות רלבנטיות: מרחב הרחוב, הולכי רגל, אופניים, מיתון תנועה, רכב מנועי, עצמים קשיחים בבינעירוני – הנחיות לתכנון דרכים בינעירוניות.
א. הצגת חתכי דרך טיפוסיים קיימים ומוצעים כולל התייחסות לתחבורה ציבורית, שבילי אופניים, רצועות הולכי רגל פנויות ממכשולים וכלל רצועות הדרך כולל רצועת עזר לגינון ותאורה. על פי ההנחיות לתכנון רחובות בערים בתכניות לדרך בינעירונית, ע"פ ההנחיות לדרכים בינעירוניות, בחתכים הדורשים פתרונות ניקוז תמך סוללה יש להציג חתכי רוחב עד הדיקור.
ב. הצגת תנוחה וניתוב עקרוני, כולל נתיבי תחבורה ציבורית ונתיבי אופניים, סימון מידות ורדיוסים בהתאם לרמת הפירוט של התכנית, הצגת רקע מצב  יים וסימון החיבור למצב הקיים. התנוחה תכלול תכנון תנועתי לשילוב התחבורה הציבורית ברחוב העירוני כולל התייחסות למיקום תחנות אוטובוס.
ג. הצגת פתרונות לצמתיפ. תכנון עקרוני המציג את התאמת זכות הדרך למכלול האלמנטים הנדרשים כגון איי תנועה, פתרונות חציה להולכי רגל ולאופניים, נתיבי פניה, אזורי המתנה במדרכות, שדה ראיה, כניסות למגרשים וכיו"ב.

תרשים מס 9

3.6.2  חניה, עיקר הנחיות רלבנטיות – רכב מנועי, תכנון חניונים, תקן חניה.
* חניה במגרשים שבתוכנית.
* חניונים מוצעים בעלי חשיבות עירונית לדוגמא חניוני איגום, חנה וסע.
* פתרונות לרכב תברואה, הספקה, גז, חשמל, מסחר, פתרונות לרחבות היערכות של כיבוי אש ברחובות, וכן מענה לנגישות לרכב לכיבוי אש, חניה תפעולית.

ב. הצגת מאזן חניה בהתאם לפרוגרמת שימושי קרקע לפי התקן התקף בתכניות מפורטות, כולל מאזן חניה לרכב דו גלגלי בדגש על מקומות ציבוריים, נתוני אחוז חניה עוקבת, אחוז חניה ציבורית.

ג. סימון ושמירת שטח בתשריט לחניון לרכב כבד וחניוני אוטובוסים על פי הצורך ודרישת הרשות המקומית ומשרד התחבורה. יש לתאם מראש עם הרשות המקומית ומשרד התחבורה לגבי הצורך בהתייחסות ו או תכנון חניונים אלה בתכנית הנדונה. במידה ואין התייחסות כלל עירונית לגבי הצורך במיקום מתקנים אלה יש לפנות למשרד התחבורה.

3.7  ניתוח הנדסי

א.הצגת פתרונות פיזיים לבעיות של הפרשי גבהים, ניקוז, מיקום צמתים, שבילי אופניים, שדה ראיה וכיו"ב באמצעות חתכי הרוחב הטיפוסיים.

ב. הצגת מיקום צמתים ביחס לשיפועים אורכיים, הרחבת שבילי אופניים, משולשי ראות וכיו"ב.

 

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ