• 079-688-11-44
  • info@waissman.co.il
  • ראשון - חמישי: 9:00 - 18:30

הקשר בין תביעות לזכויות היסטוריות ל"התחשבנות מחדש"

תאריך: 28 ינואר 2020 | ב' שבט תש"פ | עדכון מקצועי מס' 952 א

 

חלק א' הצגת הבעי ה –

תנאי הסף ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' קבועים בסעיף 1.5 לנוהל עבודה 38.04B

"קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים, כפר שיתופי, או אגודה או אגודת חקלאית

שיתופית".

להלן יובא פירוט של ארבעה תנאי הסף:

.1. רישום חלקות א' בשלמות בלשכת רישום המקרקעין או הוכחה כי מתקיים הליך תצ"ר

במושב או תצ"ר פרטני בתיאום עם האגודה ובעלי זכויות גובלים.

.2 הסדרת שימושים חורגים וחריגות בניה בחלקת המגורים ובחלקות החקלאיות (חלקות

א' ו ב') מתייחס למבני מגורים ופל"ח לא למבנים חקלאיים. – –

.3 תשלום חובות עבר (דמי חכירה שנתיים, דמי היתר, דמי שימוש וכו').

.4 לא הוגשה תביעת בעלות או תביעה להכרה בזכויות היסטוריות ע"י האגודה או ע"י

חבריה, גם אם שמו של החוכר אינו מופיע ברשימת התובעים.

 

תנאי רביעי הגשת תביעת בעלות או לזכויות היסטוריות: –

ראשית, נבקש לבחון את המשמעות של התנאי הרביעי הקובע, כי במקרים בהם הוגשו תביעות

לזכויות היסטוריות או לבעלות, נשללת האפשרות ליישם את ההחלטה וננסה להכריע האם –

מדובר בתנאי סביר או בתנאי פסול ופוגעני?

לאחר מכן, נבחן את הקשר בין התנאי הרביעי לבין הליך של "התחשבנות מחדש".

מהן תביעות בעלות בקליפת אגוז :

התשתית להגשת תביעות בעלות הונחה בפסק הדין בבג"ץ הקשת המזרחית משנת 2002 .

בסעיף 34 לפסק הדין צוין:

"ייתכן גם שהיו מקרים של השתתפות חוכרים או גופים מיישבים בתמורה ששולמה עבור

רכישת קרקע שנרשמה על שם קרן קיימת לישראל והוחכרה אחר כך לחוכרים. ייתכ ן

שבמקרים אלה ובמקרים אחרים לחוכרים אלה או אחרים יש זכויות משפטיות העולות על אל ה

שהמדינה טוענת להן. עניינים אלה ואחרים דורשים ליבון והכרעה משפטית נקודתיים. אין

בפנינו תשתית עובדתית שתאפשר התייחסות פרטנית לטענות אלה ולהכרעה בהן. הערכא ה

המתאימה להכרעה במחלוקות אלה אינה בית משפט זה". –

על בסיס הערת אגב שלעיל, הוגשו תביעות בעלות על ידי מושבים וקיבוצים שהשתתפו ברכישת

הקרקע במטרה כי בית המשפט יצהיר על הזכויות הקנייניות שלהם בקרקע.

ע"א 463/18 קיבוץ ח פציבה וקיבוץ בית אלפא נ' קרן קיימת לישראל ורשות

 

מקרקעי ישראל :

פסק הדין שניתח את האפשרות ליישום פסקה 34 כפי שנקבע בבג"ץ הקשת המזרחית, על תביעות

בעלות, הוא פסק דין חפציבה ובית אלפא (להלן: "פסק דין בית אלפא"), שניתן ביום 5.3.19 .

לאור כך כי מדובר בפסק דין מהותי המתווה תשתית משפטית בנושא יישום פסקה 34 במסגרת

הגשת תביעות לזכויות בעלות, נביא את עיקרי הדברים שנקבעו בפסק הדין, הצריכים לענייננו:

א. נקל להיווכח כי ההכרה באפשרות קיומו של החריג בפסקה 34 נועדה שלא לפגוע בזכויות

משפטיות קיימות ובנות תביעה העשויות לעמוד לחוכר זה או אחר מחמת נסיבותיו

הייחודיות, והמעמידות אותו במצב החורג מגדר הכלל.

ב. בפסקה 34 לא ביקש בית משפט זה ליצור יש מאין זכויות חדשות או להחיות זכויות

שהתיישנו או שעומדת נגדן טענת השתק או מניעות.

ג. לא ניתן לראות בפסקה 34 בסיס משפטי לתביעת זכויות, אלא אך ורק הבהרה כי אין

בהלכת שיח חדש כדי למנוע מימוש זכויות יתר קיימות, ככל שזכויות כאלה עומדות

לחוכר .

ד. עניינו של החריג בו עוסקת פסקה 34 , הם אותם מצבים יוצאי דופן בהם עומדות לחוכר

החקלאי זכויות משפטיות ייחודיות המצדיקות להחריג את היחס המשפטי אליו מזה

הניתן לכלל המגזר החקלאי במדינת ישראל.

ה. בהגדרה זו של תחום החריג נבקש להדגיש את שני אלה:

ראשית, הזכויות בהן מדובר צריכות להיות זכויות ייחודיות, הנגזרות ממאפיינים או

נסיבות ייחודיים של החוכר החקלאי בו מדובר, ולא זכויות גנריות , הנטועות בטיעונים

העומדים לזכות כלל החוכרים החקלאיים. מכאן שעל מנת להצדיק את החלת החריג אין

די בהצבעה על טיעונים גנריים, המתקיימים ביחס לכל החוכרים החקלאיים כדוגמת

הטענה בדבר השקעות בפיתוח ובשמירת הקרקע או טענות המבוססות על השוואה

לזכויות הניתנות למגזר העירוני, אלא יש להצביע על טיעונים המייחדים את עניינו של

החוכר.

שנית, הזכויות בהן מדובר צריכות להיות זכויות משפטיות, דהיינו זכויות שהמשפט

מכיר בתוקפן, וזאת להבדיל מטענות היסטוריות או מוסריות, שאין להן נפקות

משפטית.

ו. ההבהרות שצוינו לעיל ביחס למשמעותו ותחום מחייתו של החריג, מתיישבות עם

התפיסה לפיה את פסקה 34 יש לפרש על דרך הצמצום תפיסה זו נשענת על שלושה

טעמים מצטברים :

ראשית, אחת התכליות המרכזיות של הקמת רשות מקרקעי ישראל בראשית שנות

השישים של המאה העשרים הייתה לקיים מדיניות קרקעות ממלכתית מתואמת ביחס

למכלול מקרקעי ישראל, המבוססת על אמות מידה אחידות, העולות בקנה אחד עם

החובה לנהוג בהגינות ובשוויון. לפיכך הכרה בחריג, גם אם היא כורח המציאות במקרים

מסוימים , חייבת להיעשות בזהירות ובמשורה .

שנית, ניסוחה של פסקה 34 , והדוגמאות המובאות בה, מלמדים על כוונה שלא ליצור

חריג רחב, העלול לרוקן את המדיניות האחידה מתוכנה, אלא להותיר מקום רק לפשפ ש

צר בחומת הכלל, אשר דרכו יוכלו לעבור רק אלה שמערך זכויותיהם המשפטי הוא

ייחודי, ומצדיק הענקת זכויות יתר מהן לא נהנה מכלול המגזר החקלאי .

שלישית, במסגרת החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי רשות מקרקעי ישראל נקבעו

במהלך השנים הקלות והטבות רבות לטובת המגזר החקלאי, שבעניינים כאלה ואחרים

הם מיטיבים, בהשוואה לזכויות שהוקנו בחוזי החכירה שהיו נהוגים בעבר לרבות חוזי

החכירה שהיו נהוגים אצל קק"ל עובר להקמת המדינה. החוכרים החקלאים, רובם

ככולם, נהנו, מטבע הדברים, מהקלות והטבות אלה, ולפיכך דרישה כי בעניין זה או אחר

יוקנו לחוכר זכויות יתר בהשוואה לחוזי החכירה הסטנדרטיים הנהוגים כיום עלולה

להיתפס כאחיזה במקל הארוך משתי קצותיו עניין אותו ראוי לצמצם למינימום

ההכרחי.

ז. אין באמור לעיל כדי לגרוע, ולו כמלוא הנימה, מתרומתם ההיסטורית של הקיבוצים

והמושבים לנס ההיסטורי של הקמת מדינת ישראל. די להתבונן בגבולותיה של מדינת

ישראל ומיקום הקיבוצים והמושבים בה, על מנת להיווכח בתרומה מכרעת זו. אף אין

לראות בדברים משום הטלת ספק בחשיבותה של עשיית מייסדי הקיבוצים והמושבים,

אשר במו ידיהם, ותוך התמדה והקרבה בלתי נדלים, הקימו את המושבים והקיבוצים

המפארים את ארצנו כיום. והדברים כולם הלא הם כתובים בדברי ימי עם ישראל ומדינת

ישראל. עם זאת, העיקרון העומד ביסוד פסיקתנו הוא שההכרה בחשיבותה ובצרכיה של

ההתיישבות העובדת צריכה למצוא את ביטויה באופן אחיד ושוויוני במסגרת החלטו ת

המדיניות של מועצת מקרקעי ישראל , ונוהלי העבודה של רשות מקרקעי ישראל, כפי

שאכן נעשה לאורך השנים.

ח. התביעה שלפנינו, ותביעות דומות לה במסגרתן מבקש חוכר זה או אחר כי יוענקו לו

זכויות יתר שאינן מוענקות לכלל המגזר החקלאי, עומדת בניגוד לעקרון יסוד זה. משום

כך ראוי להיזהר בהן, ולקבל מי מהן במשורה, ורק באותם מקרים יוצאי דופן בהם

קיימת הצדקה משפטית לסטות מהשורה.

ת"א 82–80–95312 כפ ר נחמ ן סירקי ן מושב עובדים להתיישבות שתופית בע" מ נ'

קרן קיימ ת לישרא ל וא ח ':

ביום 28.7.19 ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז לוד, ע"י כבוד השופט בנימין ארנון, –

בתביעת בעלות שהוגשה על ידי מושב כפר סירקין.

בית המשפט קובע לאחר ניתוח כל מערכת הראיות והעדויות, כי הוא דוחה את התביעה, בהתאם

לנימוק המרכזי, כלהלן:

"לסיכומו של חלק זה: לא מצאתי כי התובע עמד בנטל השכנוע להראות כי עניינו נופל לגדר

החריג שנקבע בעניין ערעור חפציבה, הן ביחס לטענותיו בדבר השתתפותו ברכישת המקרקעין,

והן בקשר לטיעוניו ביחס לתקופת התקשרות בת 22 השנים הנקובה בהסכמי החכירה

הראשיים שנחתמו עמו"

החלטה 1054 של מועצת רשות מקרקעי ישראל :

ביום 27.7.2005 , התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1054 שכותרתה: "תחולת החלטות

מועצת מקרקעי ישראל על חוזי חכירה פרטניים" ונוסחה כלהלן:

"חוכר המבקש למצות זכויות שבחוזה החכירה הפרטני אשר הינו צד לו המיטיבות ביחס

להסדרים תקפים שנקבעו ע"י מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה, לא יהיה זכאי להקלות

ולתנאים מיטיבים לפיהם נוהג המינהל עפ"י החלטות מועצת מקרקעי ישראל המאוחרות למועד

תחילת החכירה, ויחולו עליו, לכל דבר ועניין, הוראות חוזה החכירה הפרטני"

ההחלטה קובעת בלשון פשוטה, כי מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטות במהלך השנים

שמקנות הטבות בהתייחס לזכויות שניתנו לחוכרים בהסכמי החכירה. במקרה שבו חוכר יבקש

לקבל הטבות שלא קיימות בהסכם החכירה עליו הוא חתום ומנגד יבקש לטעון לזכויות יתר

)תביעת בעלות(, רמ"י לא תאפשר מתן הטבות במסגרת ההחלטות החדשות המאוחרות להסכם

החכירה עליו החוכר חתום, אלא אם החוכר יוותר על התביעות כנגד רמ"י.

בהתייחס לכך אף נקבע בסעיף 1.5.2.7 לנוהל עבודה B38.04 לפיו מיישמים את ההחלטה במספר

מסלולים, כי חוכר המחזיק חוזה בתוקף ומבקש ליישם את ההחלטה, אינו רשאי ליישם את

ההחלטה, אלא אם יוותר על ההסכם הקיים ויחתום על הסכם החכירה בנוסח שנקבע בפרק

משנה 8.3 סימן ב' וסימן ד' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

"התחשבנות מחדש" :

בג"ץ פורום הערים העצמאיות שאישר את החלטה 979 ההיסטורית במספרה דאז 1155 , שלאחר

גלגולים הפכה לפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, ניתן ביום 9.6.11 .

"תקופת הביניים" במועד מתן פסק הדין ) – 9.6.11 ( רמ"י לא היתה ערוכה להתמודד עם יישום

ההחלטה ונדרשה לה תקופת התארגנות, במהלכה יוכנו הסכמי חכירה, טפסים, נהלי עבודה,

יוכשרו עובדים, מערכת מחשב וכו'.

החלטת הנהלה 3139 בכדי שניתן יהיה לתת מענה לחוכרים בתקופת הביניים, ביום – 17.1.12

התקבלה החלטת הנהלה 3139 שכותרתה: "נוהל להחלטה 979/1155 למושב ולקבוץ".

החלטה 3139 קבעה את ההוראות שלהלן:

כל פעולה המבוצעת בקשר לתוספת בניה, פיצול מגרש מנחלה והעברת זכויות החל מ – – 9.6.11 ,

ניתן יהיה לבצעה לפי כללי 979 , באם החוכר יבקש זאת.

עד להפעלת 979 , באופן כולל, נושאים אלו יטופלו כמקובל היום במינהל )טרום 979 (, אולם

המתיישב יהיה רשאי/זכאי לתנאי 979 )התחשבנות מחדש(, אם יבקש זאת בתום שישה

חודשים מהיום בו המינהל יודיע כי ניתן להפעיל את – 979 באופן מלא.

בתקופת הביניים רמ"י אפשרה לחוכרים לבצע פעולות של תוספת בניה לבית פרטי, פיצול מגרש מנחלה –

והעברת זכויות לפי הכללים שהיו נהוגים ואישרה כי כאשר רמ"י תפרסם כי היא החלה ביישום

שוטף של ההחלטה, החוכרים יוכלו להגיע למשרדי רמ"י ולבקש "התחשבנות מחדש" ולקבל

השבה של כספים ככל ושולמו תשלומים ביתר בהחלטות קיימות ביחס לשומות לפי ההחלטה ) 979

וגלגוליה( או לשלם את ההפרש בין השומה שנקבעה לפי הכללים שחלו באותו מועד ביחס לשומה

לפי ההחלטה ) 979 וגלגוליה(.

הנחיות יועמ"ש אגף חוזים לדורות מיום 9.2.17 :

ביום 9.2.17 פורסמה חוו"ד של יועמ"ש אגף חוזים לדורות ברמ"י לפיה, בנסיבות בהן אגודת

שיתופית מנהלת תביעה לזכויות היסטוריות או תביעת בעלות, יש לדחות בקשות הצטרפות של

האגודה או חבריה ליישום החלטות מטיבות וביניהן ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז'

)במספרה דאז 1464 .)

הנחיה זו יצרה כאוס מוחלט אצל החוכרים כולל רוכשי נחלות, שביקשו ליישם את ההחלטות

במושבים שהגישו תביעות לזכויות היסטוריות ולמעשה היוותה "איום" מפורש על מושבים –

"אם תגישו תביעה כנגד רמ"י לזכויות בעלות נשלול מכם את האפשרות ליישם החלטות מטיבות –

כדוגמא של ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ ההחלטות".

"פתיחת השערים" לי ישום ההחלטה בשוטף :

ביום 10.4.18 הודיעה רמ"י לציבור החוכרים כי היא פתחה את השערים ליישום של ההחלטה

בשוטף והזמינה את הציבור ליישם את ההחלטה לרבות במסגרת מסלול "התחשבנות מחדש".

החל ממועד זה נפתח "המירוץ" שארך שנה, להגשת בקשות להתחשבנות מחדש וכאן נוצרו שני

תנאים מצטברים עליהם בנוי המסלול של ההתחשבנות מחדש:

"מועד הזכאות" – 9.6.11 ולפני יום 10.4.18 חוכר שביצע אחת משלושת הפעולות )תוספת בניה, –

פיצול מגרש, העברת זכויות( בין המועדים האמורים, זכאי להגיש לרמ"י בקשה להתחשבנות

מחדש.

"המועד להגשת הבקשה" – 10.4.18 ולפני יום 10.4.19 הזכאות לקבל את ההטבות במסגרת –

המסלול של "ההתחשבנות מחדש" היא בתנאי כי הבקשה הוגשה בתוך המועדים האמורים.

כלומר זכאים להגיש בקשות להתחשבנות מחדש מי שביצעו פעולות )העברת זכויות, תוספת –

בניה, פיצול נחלה ( בין 9.6.11 ועד לפני 10.4.18 ורק ככל והבקשה הוגשה בין 10.4.18 ועד לפני

10.4.19 .

נוכל להעיד, כי במהלך השנה שנקבעה על ידי רמ"י להגשת בקשות להתחשבנות מחדש, התחולל

מירוץ נגד השעון, על מנת להמציא במועד את כל המסמכים הנדרשים במסגרת יישום ההחלטה.

אחת המניעות המרכזיות ביישום מסלול ההתחשבנות מחדש, נבעה נוכח ההוראה בנוהל העבודה

כי ההתחשבנות מתבצעת מול המוכרים ולא מול הקונים.

בפועל, נחלות שנרכשו במהלך תקופת הביניים ) 9.6.11 ועד 10.4.18 ( נרשמו ע"ש הקונים עד למועד

שבו נולדה הזכות להגיש בקשה להתחשבנות מחדש. המוכרים, שקיבלו את מלוא התמורה

המשיכו בחייהם והנחלה כבר לא היתה מעניינם. מדובר על אנשים מבוגרים שמכרו נחלות ונפטרו

או יורשים או כונסי נכסים, מנהלי עיזבון וכיוצ"ב, שרמ"י דרשה לאתר אותם ולהחתימם על

טופס "ההתחשבנות מחדש" בנוסח החדש שפורסם לציבור, השונה מהנוסח עליו הוחתמו

המוכרים מספר שנים לפני כן במועד ביצוע עסקה הרכישה.

טופס "ההתחשבנות מחדש" קובע, כי ככל ויושבו כספים, הם יושבו לידי המוכרים, אלא אם

המוכרים אישרו כי ניתן להשיבם לקונים ובמקרה שבו תידרש תוספת תשלום, בגין ההפרש בין

שומת דמי ההסכמה ששולמה על ידי המוכרים לשומת דמי הרכישה שמבקשים הקונים, התשלום

יחול על המוכרים אלא אם צויין בטופס כי הקונים ישלמו את ההפרש והטופס נחתם ואושר על

ידי הקונים שאישרו כי הם מתחייבים לשלם את ההפרשים.

בפועל רוכשי נחלות נתקלו בקשיים רבים על מנת לשכנע מוכרים לחתום על הטפסים ואף נתקלנו

במקרים בהם מוכרים דרשו תמורה כספית בכדי לחתום על הטופס בטענה כי מדובר בהטבות

שגם הם זכאים להנות מהם.

החלטה 4641 :

ביום 18.4.16 אושרה החלטה 1464 , שקבעה את המנגנון לביצוע התחשבנות מחדש בסעיף 5.4

להחלטה כלהלן:

חוכר שביצע אחת הפעולות בנחלה החל מיום 6.119. ועד למועד שבו הרשות תודיע על יישום

ההחלטה, יוכל לפנות לרמ"י במשך שנה ולבקש התחשבנות מחדש במסגרת שלוש פעולות:

תוספת בניה, פיצול נחלה, העברת זכויות.

ת"א 17–10–43236 אגודת עובדי אדמה בגן השומרון, כפר שיתופי להתיישבו ת

חקלאית בע"מ נ' קרן קיימת לישראל ו אח':

ביום 19.2.19 ניתנה החלטה דרמטית על ידי כבוד השופט שמואל מנדלבום בבית המשפט המחוזי

בחיפה, שפתחה את הדרך ליישום ההחלטה ) 1591 במועד מתן ההחלטה( על ידי החברים

במושבים שהגישו תביעות לזכויות היסטוריות )לפחות כך היה נראה באותה עת…(.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, על ידי אגודת מושב גן

השומרון כנגד רמ"י וקק"ל, בה ביקשה האגודה כי בית המשפט יתן פסק דין הצהרתי שקובע, כי

האגודה היא הבעלים של מקרקעין הנכללים בתחום הסכם המשבצת של האגודה )תביעה לזכויות

היסטוריות(.

עם הגשת התביעה יישמה רמ"י את המדיניות שנקבעה בחוו"ד היועצת המשפטית של אגף חוזים

לדורות ברמ"י מפברואר 2017 לפיה, במקרים בהם אגודות הגישו תביעות לזכויות היסטוריות לא

ניתן יהיה ליישם החלטות מיטיבות ובין היתר את החלטה 1591 . בנוסף רמ"י סירבה ליתן

שירותים בסיסיים לחברי האגודה בנושאים שאינם קשורים כלל לתביעה שהוגשה על ידי האגודה.

התוצאה של מדיניות רמ"י שלא לתת שירות לחוכרים נוכח הגשת תביעה על ידי האגודה לזכויות

היסטוריות, היא פגיעה בלתי סבירה ולא מידתית בזכויות של חברי אגודה ושל רוכשי נחלו ת

שביקשו ליישם את החלטה 1591 .

האבסורד המשפטי שנוצר נוכח מדיניות רמ"י, מקבל ביטוי בייחוד במקרים בהם רוכשי נחלות

שחתמו על הסכם הרכישה בטרם התקבלה חוו"ד של יועמ"ש אגף חוזים לדורות )פברואר 2017 ,)

שלא יכלו לקבל את הזכויות בנחלה לאחר תשלום דמי רכישה בנחלה על ידי המוכרים. במקרים אלה

נאלצו הרוכשים שלא להעביר את הזכויות בנחלה על שמם שכן תשלום דמי הסכמה על ידי

המוכרים היה מביא לכך שהרוכשים לא יכלו לשלם את ההפרש בין דמי ההסכמה לדמי הרכישה

כי נשללה מהם האפשרות ליישם את ההחלטה. מצב זה הותיר את הרוכשים מול שוקת שבורה,

כאשר, מחד, הם לא יכולים להעביר זכויות ומאידך, תשלום דמי הסכמה על ידי המוכרים, לא

יאפשר להם לקזז את דמי ההסכמה משומת דמי הרכישה שתתקבל במסגרת התחשבנות מחדש,

שכן רמ"י לא תאפשר כניסה להחלטה לאור התביעה ההיסטורית. התוצאה של מצב חמור זה

יביא לכך שרמ"י תקבל דמי הסכמה בנחלה מהמוכרים ובנוסף דמי רכישה מהקונים בסך 20% + מע"מ

בעת שהתביעה לזכויות היסטוריות תסתיים במקום לקזז את מלוא דמי ההסכמה מדמי הרכישה

בהליך של "התחשבנות מחדש". מצב זה גרם לחוכרים לנזקים כלכלים אדירים!

הגדרת הבעיה:

ככל והמוכרים משלמים דמי הסכמה והתביעה לזכויות היסטוריות הוכרעה לאחר 10.4.19 –

שהוא המועד האחרון להגשת בקשות להתחשבנות מחדש הקונה הפסיד את האפשרות לבצע –

התחשבנות מחדש וכאן מדובר בנזק של מיליוני ₪!!! והתעשרות של המדינה על חשבון האזרח

באותו סכום!

לאור כך שרמ"י סירבה להעניק שירותים לחברי האגודה וכן לא אפשרה ליישם את החלטה 1591

ולאור נזקים כלכליים אדירים צפויים, הגישה האגודה לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת

הליך התביעה לזכויות היסטוריות, בקשה למתן הוראות בה היא ביקשה כי בית המשפט יורה

לרמ"י להימנע מלסרב לתת שירותים לחברי אגודה בשטחים ובחלקות שאינן חלק מההליך

המשפטי.

הכרעה:

בית המשפט קבע, כי מדיניות רמ"י שמונעת מחברי האגודה את האפשרות למצות את הזכויות

שהוקנו להם כדין להצטרף להסדר מיטיב מהווה ניסיון פסול להפעיל לחץ על האגודה באמצעות

חבריה לותר על תביעה.

בית המשפט קובע, כי ההחלטות המיטיבות )החלטה 1591 ( מתייחסות לשטח חלקת המגורים

של הנחלה ולגביו אין כל טענה בכתב התביעה.

לעניין הגשת המסמכים לרמ"י לצורך כניסה למסלול "התחשבנות מחדש" לפני המועד הקובע

10.4.19 , טענה האגודה, כי מדיניות רמ"י שלא ליתן שירות לחברי האגודה לאור הגשת התביעה,

תגרום לנזקים בלתי הפיכים.

בית המשפט קובע, כי כאשר הוא בוחן את "מאזן הנוחות", הנזק שייגרם לחברים אם לא תהיה

להם אפשרות להגיש את המסמכים עד ליום 9.4.19 הוא בלתי הפיך שלא ניתן לתיקון גם אם

האגודה תזכה בתביעה.

לבסוף, בית המשפט מורה על מתן צו מניעה זמני האוסר על רמ"י למנוע מחברי האגודה

המבקשים להצטרף להסדר המיטיב )החלטה 1591 ( ואשר ממלאים אחר הוראות ההחלטות

)עמידה בתנאי הסף( את ההצטרפות להסדר המיטיב, לאור ההליכים שהוגשו על ידי האגודה.

על ההחלטה לא הוגשה בר"ע והיא עומדת בעינה וכיום ניתנים שירותים לחברים בגן השומרון !

החלטת הנהלה 4563 הארכת המועד להתחשבנות לבעלי זכויו ת בנחלות בישובי ם –

שהגישו תביעת בעלות ו/או הכרה בזכויות היסטוריות:

ביום 13.3.19 , לאחר לחץ רב שהופעל על הרשות לרבות במסגרת הליכים משפטיים, התקבלה

החלטת הנהלה 4563 שפתחה את הדרך עבור חוכרים שהיו "תקועים" ביישום ההחלטה במושבים

שהגישו תביעות לזכויות היסטוריות בכל הקשור לביצוע הליך "התחשבנות מחדש".

הבעיה עימה מתמודדת החלטה 4563 :

החלטת הנהלה 3139 שהתקבלה ביום 17.1.12 קבעה כי חוכרים שיבצעו פעולות בתקופת הביניים

)החל ממועד אישור ההחלטה בבג"ץ 9.6.11 ועד למועד פתיחת השערים ברמ"י שהוא לפני

10.4.18 (, זכאים לבקש "התחשבנות מחדש" אם הם יפנו במהלך 6 חודשים ממועד "פתיחת

השערים". מועד זה הוארך לאחר מכן לשנה בהחלטה 1464 )מיום 18.4.16 .)

התחשבנות מחדש תבוצע באחת משלוש פעולות: העברת זכויות, תוספת בניה, פיצול מגרש

מנחלה.

לאור מדיניות רמ"י שנקבעה בחוו"ד יועמ"ש אגף חוזים לדורות )פברואר 2017 (, לא ניתן להחיל

החלטות מטיבות מקום בו הוגשו תביעות לזכויות היסטוריות. לפיכך, בעלי נחלות או רוכשים

במושבים שמנהלים תביעות לזכויות היסטוריות לא יכולים ליישם את ההחלטה ועל כן נפגעת

הזכות של אלו לבצע "התחשבנות מחדש", מה שמביא לנזקים כלכליים בלתי סבירים בעליל.

נזכיר כי בפסק דין גן השומרון שצוטט לעיל, קבע בית המשפט כי מדיניות רמ"י היא פסולה

והתוצאה שלה היא גרימת נזק שלא ניתן לתיקון גם אם האגודה תזכה בתביעה, כי המועד להגשת

הליך התחשבנות מחדש יחלוף עד אז.

הפתרון שניתן בהחלטה 4563 :

בכדי למנוע את הנזק העצום שייגרם לבעלי הנחלות ולרוכשים בגין אי ביצוע התחשבנות מחדש,

הרשות קבעה כך:

"הזכות להגשת בקשה לביצוע התחשבנות, העומדת לבעלי זכויות בנחלות בישובים המנהלים

תביעות בעלות או תביעות להכרה בזכויות היסטוריות או זכויות עודפות כנגד הרשות עד ליום

9.4.19 , תוארך עד לתום חצי שנה מן המועד בו תוכרע התביעה המתנהלת על ידם, באופן

שזכותם להגשת הבקשה לא תפגע בשל תביעת הבעלות"

בג"ץ 4750/18 אדמתי נ' רשות מקרקעי ישראל :

ביום 9.6.18 הגישה עמותת "אדמתי" בג"ץ נגד מדיניות רמ"י שקיבלה ביטוי בחוו"ד של יועמ"ש

אגף חוזים לדורות מפברואר 2017 , השוללת את הזכות ליישם החלטות מטיבות במושבים

המנהלים תביעות לזכויות היסטוריות.

ביום 15.1.20 ניתנה החלטה בבג"ץ הדוחה את התביעה בגלל "טעות טכנית", ניתן לכנות זאת כך.

הסעד המבוקש בעתירה הוא ביטול החלטת מדיניות רמ"י אך למרבה הצער, בעתירה לא פורט ולו

מקרה פרטני אחד )בעל נחלה ממושב צופית שהיה צד לעתירה נמחק במסגרת ההליך(.

לפיכך, בית המשפט קובע, כי לא ניתן לעתור ולטעון כי מדיניות רמ"י פוגעת בישובים, מבלי להציג

מקרה קונקרטי אחד שבו מדיניות הרשות פוגעת בחוכרים. טענת העותרת בעניין זה היתה,

שהחוכרים חוששים להזדהות מול רמ"י מהטעם שרמ"י תתנכל להם, אך בית המשפט הבהיר, כי

היה ראוי לאתר לפחות חוכר אחד. בית המשפט מדגיש כי הוא לא דן בעתירות כוללניות אלא

במקרים פרטניים בלבד ודוחה את העתירה נוכח סיבה זו.

בית המשפט מסיים בהערת אגב כלהלן:

" בהערת אגב, אציין כי נימוקיה של רמ"י הם בעיקר במישור הפורמלי, ומנגד טוענת העותרת

שאין למדיניות זו הצדקה עניינית, שהרי "אם יזכו היישובים בתביעות. יקבלו יותר. יפסידו, לא

השתנה המצב. גם החשש שהעלתה רמ"י בדבר בעיות מעשיות שעלולות להתעורר, עשוי להיפת ר

בדרכים מתונות יותר משלילה מוחלטת של ההטבות. השאלה אם יש הצדקה עניינית למדיניות

שלילת ההטבות מחברי יישובים שבהם הוגשו תביעות, תישאר אפוא ב'צריך עיון', וטענות

הצדדים שמורות להם "

בית המשפט מותיר פתח להגשת עתירה נוספת בה יפורט לפחות מקרה פרטני אחד ונראה שקיים

סיכוי רב לכך שבית המשפט יקבע כי מדיניות רמ"י פסולה בנסיבות העניין וכי עליה לפעול

בדרכים מתונות תחת שלילה מוחלטת של ההטבות לחברי המושבים בהם הוגשו תביעות לזכויות

היסטוריות, כפי שנקבע בפסק דין גן השומרון כי מדיניות רמ"י היא "פסולה".

בכבוד ורב ובברכה,

אביגדור ליבוביץ, עו"ד

ליבוביץ, שער ושות', משרד עורכי דין__

צור קשר

מאמרים אחרונים

קטגוריות

On Key

מאמרים נוספים שעשויות לעניין אותך

בניית ממ"ד

איך מקבלים אישור לבניית ממ"ד ומה עלות בניית ממ"ד? כיום ניתן להוסיף לכל דירה או בית בישראל ממ"ד תקני בגודל 13 מ"ר מבלי להשתמש בזכויות

קרא/י עוד »
מאמרים
waissman

תוספת בניה

תוספת בניה לבניית מרחב מוגן (ממ"ד) תוספת מרחב מוגן בבית פרטי או בבניין משותף היא הממ"ד הנבנה מבטון מזויין ושטחו 9 מ"ר נטו (12.5 מ"ר

קרא/י עוד »
בניית ממ"ד - מה היא כוללת ואיך מוציאים היתרים לבנייה
מאמרים
waissman

יועץ פיתוח

מה יועץ פיתוח פיקוח בניה? כל פרויקט הנדסי כולל בתוכו רמה מסוימת של מורכבות. פרויקט בנייה שנועד להקים מבנה רב קומות או אפילו בית קטן

קרא/י עוד »
מאמרים
waissman

מהו פנקס הבתים המשותפים?

בית משותף (כאשר יש חלוקה לתתי חלקות) נרשם בפנקס הבתים המשותפים רק במקרים בהם יש לפחות שתי דירות, דהיינו בית דו משפחתי צמוד קרקע יכול

קרא/י עוד »
מאמרים
waissman

עיצוב פנים בית קיים

אפשר לשדרג משמעותית את הבית בעזרת עיצוב מחדש ושיפוץ. עיצוב פנים לבית קיים אינו שונה במהותו מהשינויים שאנו עוברים בתא המשפחתי או במעגלים החברתיים שלנו.

קרא/י עוד »